אז מהי אומנות בעיני?
כל התשובות כאן בראיון של עלקי דויטש האלופה במגזין "המבשר לבית"
אורזת תיק.
כולם סביבי ילדי חופש בהתגלמותם. 'אמא, משעמם לי,' את הדוגמאות ליצירות של הסדנה של היום כבר הכנסתי. מה עוד? 'אימא, הוא לקח לי..' הנה השקית של המגזרות. מצוין.  'אימא, מתי תחזרי?' מעבירה בראשי את רשימת החומרים הדרושים, הכל כבר בתיק. נראה שאני מוכנה לצאת לדרך. החופש הגדול הוא לא החופש שלי, וסדנאות לנשים בימי החופשה הן דבר שכיח. זהו, אני יוצאת.
המקום מקדם את פני בהמולה של ציפייה. הנשים מצפות לסדנה שלי בסקרנות ובתקווה. אני נערכת בזריזות להתחיל, מוציאה מהתיק את כל החומרים, אחד לאחד, ומסדרת כך שיהיו נגישים וזמינים אבל אז אני קולטת שפשוט שכחתי!
בכל הבלגן של ההתארגנות, שכחתי חומר חשוב מאד לתהליך העבודה!!
אני כמעט בטוחה שאני יודעת איפה הוא מונח לי בבית, אבל מה יעזור לי חומר שמונח בבית בסדנה שרחוקה ממנו מאד?
המחשבות שלי טסות תוך כדי התארגנות סופית לקראת ההתחלה. חייבת לאלתר משהו בזריזות, לפני שהנשים ישימו לב שמשהו לא כשורה. הן באו ליהנות, אני חייבת לנסות להעניק להן שעת הנאה מושלמת מבחינתי, מבלי שישימו לב לחסר.
"אלו החומרים שיש לנו היום, נשים יקרות," הראיתי להן אחרי ההקדמה הרגילה, והסברתי מהו כל חומר, נתתי להן מספר רעיונות בסיסיים לעבודה וכיווני מחשבה ליצירות.
"עכשיו תעצמו עיניים, בבקשה," הוריתי להן. הן עשו בדיוק מה שביקשתי, "ותדמיינו מה אתן הולכות לעשות עם החומרים הללו, שהבאתי."
כן. בלי דוגמה! הדוגמה נשארה בתיק, ללא צורך בה, כשהחומר הבסיסי ליצירתה נעדר מהסדנה.
היו כמה רגעי שקט של התבוננות, של התחברות עצמית של כל אחת לדמיון שלה. ואחר כך התחילו הרחשים. הן התחילו לפעול, מחוברות לדמיון האישי שלהן, לתכנית הפנימית של כל אחת מהן. זו הייתה יצירה ממש מתוך הלב! התרגשתי לראות אותן עובדות, ראיתי מול עיני את מה שאני מאמינה בו מלכתחילה, שאומנות אמתית היא היצירה עצמה, חופש הביטוי הפנימי.
והן עבדו עם כל הלב ויצרו עם כל הנשמה. וסיימו עם כל הסיפוק וההנאה. והתרגשו מהתוצאה! ואהבו אותה!
"אין לך מושג מה עשית לי, תמי," ניגשה אלי אחת המשתתפות ודמעות בעיניה, "היה לי יום קשה כל כך, שאפילו חשבתי לוותר על הסדנה. בקושי הייתי מסוגלת להרים את עצמי, להתלבש ולבוא. קיוויתי שלא אצטער שטרחתי לבוא." היא העיפה מבט בתוצר המקסים שבידה, "אני לא מצטערת לרגע, שיהיה לך ברור! היצירה החופשית הזו הרגיעה אותי, נתנה לי אפשרות ביטוי וזמן למחשבה עם עצמי, תוך כדי עבודה. אני חוזרת הביתה רגועה יותר. זה מדהים!"
סליחה אם הביטוי 'יצירה חופשית' מזכירה קצת את גן הילדות, כי זה לא מתחיל אפילו להיראות דומה. השימוש בחומרים מתקדמים ובאיכות גבוהה, הטכניקות הבסיסיות שאני מעניקה בתחילת הסדנה וגם במהלכה, לא משאירים את היצירה החופשית ברמת הגן.
כל אישה יוצאת מהסדנה עם טכניקות חדשות, עם היכרות עם  חומרים שאפילו לא ידעה שקיימים! יש חומרים בעלי תכונות מיוחדות (כמו שרף אפוקסי, אמייל-קר DO&DRY, ועוד) שהן לומדות עליהם, סוגי צבעים, שמות חדשים...
גם בחוגי האומנות לילדות, אנחנו לומדות טכניקות (מגזרות נייר, דקופאז' וכו') חומרים (חימר-קל, וואשי-טייפ...) צבעים (איך מפיקים צבע מפרחים? צבעים חמים/קרים, ערבובי צבעים...)
והלמידה שאדם יוצר לומד על עצמו תוך כדי יצירה...זה משהו שמי שלא חווה לא יבין, ואין לי איך להסביר...

דומה ושונה:
דומה לכל מורה למלאכה שיש בבית הספר... היא קונה חומרים כמספר הבנות בכיתה ולפי תכנית העבודה של המלאכה שעומדים ליצור בכיתה שלה, היא מראה לבנות את התוצר המוגמר ומסבירה מהם השלבים שצריך לעבור, כדי להגיע אליו.
אבל העבודה שלי גם שונה בתכלית השינוי מעבודתה של מורה למלאכה, כי הגישה שלי היא לא לשים דגש על התוצר והתוצאה, אלא על התהליך, החוויה, הלמידה והביטוי האישי שנעשית תוך כדי. בסדנאות שלי אין תוצר אחיד. שיעור מלאכה נשמע בערך ככה, "בנות, תראו מה אנחנו עושות היום. בשלב הראשון כולנו גוזרות\ צובעות\ רוקמות... וכל הבנות עובדות על אותה יצירה בדיוק. בסדנה שלי זה יותר הכיוון, "היום נשתמש בחומרים אלו ואלו, ונשלב טכניקות אלו ואלו. אתן מוזמנות לראות מה ניתן ליצור מהחומרים ומהטכניקות.." בסדנאות מסוימות, אני מכינה כמו בר, שעליו מוצגות כמה יצירות, כל משתתפת יכולה לבחור כיוון של יצירה שנראית לה, וגם ביצירה הזו, היא יכולה לשלב רעיונות נוספים, שלא עלו בדעתי. לכן אני אוהבת להביא מצלמה לסדנאות ולצלם את כל ההפתעות שנשים מצליחות להפתיע אותי, בצורת השימוש בחומרים או בטכניקות חדשות שהן המציאו תוך כדי. לפעמים מתוך ניסיון לא מוצלח לחקות את הטכניקה שהדגמתי ולפעמים מתוך רצון לנסות משהו קצת אחר.  

דרושים כישורים:
אהבה לאומנות ויצירה, זה תנאי בסיס. מכיוון שהאומנות היא תחום לגמרי לא בנאלי, דרושות יצירתיות וגמישות מחשבתית, בכל שלב משלבי העבודה היצירתיות והגמישות המחשבתית באה לידי ביטוי כבר בבחירת חומרים ושימוש בהם בדרכים שונות מגוונות ומפתיעות, לא דווקא כאלו שאליהם התכוון המשווק, יש לכן מושג מה אפשר ליצור מפקקים? מתבניות ביצים? מנייר טואלט? יכול להיות שאף פעם לא חשבתן ליצור מזה משהו בכלל אבל האומנות מתחילה שם, בדברים הקטנים שכולם מכירים ורק היצירתי  ובעל המחשבה הגמישה יכול לחשוב על מה שניתן לעשות מהדבר הזה... אותם כישורים חשובים מאד גם בשעת העבודה עם קהל, בסדנאות שאני מוסרת, הן מבחינת אופן העברת ההוראות וההסברים והן מבחינת הצורה בה אני מקבלת את עבודותיהן של הנשים בקהל.. בנוסף, צריך לאהוב לעבוד עם אנשים ולדעת להדריך קבוצה, לתת הוראות ולנהל את הסדנה בצורה נכונה, כמו שמנהלים כיתה. ועוד משהו, אולי הכי חשוב, להאמין במה שאני עושה בלי קשר למקובלות, כי כמו שאמרתי, האומנות היא תחום לגמרי לא בנאלי..
האג'נדה שלי: 
שזה כל כך פשוט, ליצור.
לא צריך לדעת הרבה או להיות בעל יכולת כלשהי, כדי ליצור משהו מתוך עצמך. האומנות אינה תלויה בידע, בכסף או במאמץ מיותר ואפילו לא בכישרון מיוחד, עד כמה שזה יכול להישמע מוזר למי שלא מכיר את האומנות מקרוב. האמנות נגישה לכולם, מי שאוהב את זה, שפשוט יעשה את זה, בלי רתיעה, בלי מחסומים. פשוט ליצור!
אומנות אמתית לא מתייחסת לתוצר ולתוצאה, אלא לתהליך שעובר היוצר, לביטוי האישי שלו ביצירה, בחוויה ובלמידה, כך שלא משנה מה תעשו, מאיזה חומר תיצרו ובאיזו טכניקה תשתמשו, אם יצרתם משהו שיש בו ביטוי אישי, משהו מתוך עצמכם, יצרתם אומנות!

החלום שלי:
​​​​​​​
יש לי חלום, שגם במוסדות החינוך שלנו תהיה אפשרות להכניס שיעורי אומנות (לא מלאכה! כי שיעורי מלאכה, כבר אמרנו, מתאפיינים באחידות התוצר ובשימת דגש על התוצאה. אני רוצה יצירה חופשית, משחררת, במסגרת נכונה) שיאפשרו לתלמידות ביטוי עצמי, הפקה יצירתית והרבה הנאה! אני חולמת שהאחראים על העניין יבינו ששיעור מלאכה במתכונתו הנוכחית אינו מספק את הצורך הפנימי של ילדות ונערות ליצור משהו מתוך עצמן, אלא חוזר שוב על הרעיון של ציות לכללים של המורה, העתקה של דגם ועבודה לפי שלבים שמישהו מגבוה מכתיב. ההבנה שהיצירה תסייע לתלמידות לבטא את עצמן ולהגיע לסיפוק ולרגיעה פנימית, מתוך עצמן, תביא אולי לשינוי במערכת ולהכנסת שיעורי יצירה אמתיים למערכת הלימודים.

תגובות הוסף תגובה הוסף תגובה
1.
מרתק!
04/12/19 07:14
מאת: חני
ממש נהניתי לקרוא את הכתבה!
Coi בניית אתרים
תפריט דף הבית